הפלגה בספינת תענוגות בבורסה

בשיחות עם משקיעים פוטנציאלים אני מסביר את הסיבה למה אנחנו כן שומרים מזומן בקפלר קפיטל, לא משתמשים במינוף וגם משתמשים באסטרטגיות גידור באופן שוטף. אנו רוצים להעניק למשקיעים שלנו בקרן חוויה הדומה לשייט בספינת תענוגות ולא בסירה מהירה של שייטת 13.

חשוב להבהיר כשהים סוער מרגישים את הגלים גם בספינת תענוגות, אך זו הרגשה שונה לגמריי לעומת הפלגה בסירת מרוץ. גם הסיכון להתהפכות וטביעה נמוך משמעותית בספינת תענוגות מאשר בסירת מרוץ. מנגד, אם לא מתהפכים בדרך ויכולים לסבול את הגלים בהפלגה, בסירת מרוץ נגיע מהר יותר.

בעולם ההשקעות, קרנות גידור שעובדות עם מינוף גבוה דומות לסירות מרוץ מהירות. הן יכולות להציג תשואות גבוהות מאוד כאשר השווקים הפיננסים רגועים, אבל כשנכנסים לסערה בשווקים הפיננסים, ההיסטוריה מוכיחה שקרנות ממונפות מאוד עלולות להימחק.

הקושי של המשקיעים - בין שנאת הסיכון לשנאה להיות פרייאר

בשנים האחרונות לא קל להיות אדם שצבר הון ומעוניין להשקיע אותו. מצד אחד, המסלולים הבטוחים יותר לא מניבים מספיק תשואה בעולם של ריביות אפסיות. מצד שני, קיימת שנאת הסיכון להפסיד בבורסה התנודתית. מבלי להתעמק יותר מדי בכלכלה התנהגותית ותורת המשחקים, רוב האנשים שונאים סיכון ושונאים להפסיד, כלומר סובלים יותר מהפסד מאשר נהנהים מרווח, בהנחה והם זהים בסכום. אז בין הרצון לא להיות פרייאר שמקבל 0% בבנק לבין הפחד מלהפסיד את הכסף בבורסה התנודתית נכנסים הנוכלים המבטיחים תשואה קבועה ללא סיכון, בד״כ בין 5% ל-10% בשנה.

שנאת הסיכון היא המפתח האנושי לביצוע ההונאות הגדולות. משקיעים רבים מתפתים לסיפורים על היכולת לקבל תשואה קבועה ללא סיכון. צירוף המילים ״תשואה קבועה ללא סיכון״ מנטרל את מנגון ההגנה של שנאת הסיכון אצל המשקיעים והם מוכנים להתנסות בהשקעה. בהתחלה התשואה הקבועה מתקבלת מכסף של משקיעים אחרים והמשקיעים חושבים שבאמת הם זכו למצוא את אפיק ההשקעה שאין בו סיכון ויש בו תשואה מבוטחת, עד שהכל מתפרק כמובן.

אם תקחו דבר אחד מהפוסט הזה - היזהרו מתשואה ללא סיכון או הבטחה של תשואה קבועה!

הכאב הפסיכולוגי, שארפ וסורטינו

אז דיברנו קצת על הכאב הפסיכולוגי בו מצוי המשקיע בעל ההון. בואו ננניח שהמשקיע מספיק מתוחכם כדי להבין שאין בעולם תשואה קבועה ללא סיכון והוא לא מתפתה לנוכלים - שמנו את עולם ההונאות בצד.

אם המשקיע למד קורסים שקשורים לכלכלה או מנהל עסקים הוא יודע שסיכון בבורסה נמדד על ידי תנודתיות - סטיית התקן של התשואות. לכן, אם יש 2 קרנות שעושות בממוצע 10% אחוז - עדיף לבחור את הקרן עם סטיית התקן הנמוכה יותר.

פה נכנס לתמונה מדד שארפ שפותח על ידי ויליאם שארפ, חתן פרס נובל בכלכלה. בהנחה והריבית קבועה, המדד לוקח את התשואה הממוצעת פחות הריבית הקבועה לחלק לסטיית התקן של תשואת התיק. כלומר, המדד מנסה לבדוק את התשואה העודפת ביחס לסיכון, שנמדד כתנודתיות. ככל שהמספר גדול יותר כך ביצועי הקרן טובים יותר.

הזכרנו מקודם שהפסד של 10% אינו זהה לרווח של 10% מבחינת הפסיכולוגיה של המשקיע, אך במדד שארפ המודד תנודתיות אין הבדל. זו אחת הבעיות המרכזיות במדד שהוא לא מבחין בין תנודיות חיובית לשלילית. קרן שמניבה תשואות גבוהות תמיד תהיה תנודתית יותר.

אני לא חושב שנכון להעניש מנהל השקעות אם הוא מניב תשואות גבוהות, כל עוד הוא פועל בעקביות למתדולוגיית ההשקעה שלו ובלי להוסיף סיכון מיותר. התוצאה האידאלית היא היכולת להניב תשואות גבוהות, אך בנוסף לצמצם את התנודתיות של התשואות השליליות.

פה נכנס לתמונה מדד סורטינו. מדד זה דומה למדד שארפ, אך במכנה שלו מחשבים את סטיית התקן של החודשים השליליים בלבד (או מתחת לתשואת מינימום שהוגדרה). מדד זה אינו ״מעניש״ את מנהל ההשקעות על חודשים חיוביים מאוד, בהם יצר ערך למשקיעים שלו.

(הערה חשובה: נכון לבחון את המדדים על תקופה ארוכה מכמה חודשים בודדים, לדעתי שנתיים זו תקופה מינימלית לבדיקה וגם להשקעה בשוק ההון.)

לסיכום,

כל משקיע היה שמח לקבל תשואות גבוהות בבורסה ובנוסף למזער את התנודתיות של החודשים השליליים - כלומר מדד סורטינו גבוה.

בפועל, זו משימה קשה מאוד למנהל ההשקעות. קרנות גידור רבות התמקדו בלהוריד את התנודתיות בצורה כל כך קיצונית, שעל הדרך הן הורידו גם את התשואות בצורה קיצונית. הקרנות עם התנודתיות הנמוכה מאוד הניבו תשואות הנמוכות באופן משמעותי מהמדדים. המשקיעים בקרנות הללו אמנם בחרו בספינת תענוגות, אך התברר שהיא עדיין קשורה לנמל ולא מגיעה לשום יעד.

המטרה הסופית היא שספינת התענוגות תגיע ליעדה, תוך הפלגה נעימה יחסית. לכן, מהות העבודה שלנו בקפלר קפיטל היא לנסות לרדת פחות ממדד הייחוס התנודתי ביותר בחודשים השליליים ובמקביל להניב תשואה הגבוהה ממדדי הייחוס.

אם נמשיך לעשות את זה, המשקיעים שלנו בהחלט יהיו על ספינת תענוגות, אך כזו שיצאה מהנמל בדרך ליעדה.

לקבלת פרטים נוספים על קרן הגידור קפלר קפיטל לחץ כאן

בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר

גילוי נאות: עמית שמיר הוא מנכ"ל קרן הגידור קפלר קפיטל. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. קפלר קפיטל ו/או הכותב מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.