כתבתי בעבר על תגמול מנהלים, אני מאמין שזה אחד הדברים החשובים בניתוח של חברה. אני נוטה להיות מבעלי המניות התומכים בשכר גבוה למנהלים, אך רק אם הם באמת יוצרים ערך. בנוסף, אני תמיד מחפש מנכ"ל שחושב כבעלים של החברה, ודואג לבנות ערך לטווח הארוך לבעלי המניות.
אנו מחזיקים בקרן קפלר במניות של שגריר, ומאמינים מאוד בהשקעה זו. מנכ"ל החברה הוא דוד מיכאל, ובעלת השליטה היא קרן DBSI.
אנו מעריכים מאוד את העבודה שהמנכ"ל עושה בתחום מגזר השירותים לחברות ביטוח. להערכתנו, מגזר זה שווה לפחות 180 מיליון ש"ח, בעוד החברה כולה נסחרת ב-100 מיליון ש"ח. לאיפה השווי נעלם? למגזר שיתוף והשכרת רכבים, חברות גו-טו (לשעבר קאר2גו), שמתומחרת במינוס של 80 מיליון ש"ח.
כבעלי מניות, אנו לא רק מעודדים את החברות וההנהלות, אנו גם שואלים את השאלות הפחות נעימות, ושמים את הזרקור על דברים שאנו פחות אוהבים לראות.
אחד הדברים שמאוד צורם לי הוא מודל המענק השנתי של מנכ"ל החברה.
ציטוט מדוח כספי לרבעון 3:
"בהמשך לאישור הדירקטוריון בחודש אוגוסט, 2019 , ביום 7 באוקטובר, 2019 אושר באסיפה הכללית
לעדכן את מנגנון המענק השנתי של מנכ"ל החברה, המחושב לפי אחוז מתוך רווח נקי למניה מותאם,
כך שלא יכלול את הפסדי חברת הבת )בדומה למנגנון שנקבע בשנת 2018 ( סך המענק השנתי לא יעלה
על סכום השווה ל 12- משכורות חודשיות ברוטו."
כמו שניתן לראות, מנכ"ל החברה מתוגמל לפי מגזר אחד בלבד, מגזר השירותים לחברות הביטוח, בעוד מגזר שיתוף והשכרת הרכבים מפסיד כסף. במצב הזה, למנכ"ל ולנו כבעלי מניות, אין זהות אינטרסים מלאה. המנכ"ל של החברה יכול לקבל מענק שנתי יפה, בזמן שאנו כבעלי מניות נפסיד כסף כתוצאה מההפסדים במגזר השני. כבעל מניות, אשמח להסכם דומה המאפשר לי להיות חשוף רק למגזר הרווחי של השירותים לחברות ביטוח, ושהתוצאה של ההשקעה שלי לא תכלול את הפסדי חברת הבת.
איך הצביעו המוסדיים באסיפה הכללית בנוגע למענק המנכ"ל?
מתוך 12 מוסדיים ,רק פסגות התנגדו לאישור מדיניות התגמול והמענק של המנכ"ל.
לסיכום,
אנו מאמינים שדוד עושה עבודה טובה מאוד בניהול של מגזר השירותים לחברות הביטוח וצריך להיות מתוגמל על כך. אבל הוא מנכ"ל של החברה כולה ולא מנכ"ל המגזר, למרות שלחברת הבת מנכ"ל משלה. כתוצאה מהסכם זה, דוד ובעלי המניות אינם נמצאים במצב של זהות אינטרסים מלאה, סיטואציה שאינה בריאה.
כמובן שהייתי מצפה מהמוסדיים, שבמקרה מסוג זה יביעו התנגדות גדולה יותר, או לפחות ידרשו כי התגמול יותנה בהפרדה של פעילות גו-טו, אשר כרגע פוגעת באופן מהותי בשווי של בעלי המניות של שגריר (אך לא במנכ"ל של שגריר).
חשוב לציין, שהתגמול נעשה בצורה חוקית ואושר כדין בדירקטוריון ובאסיפה. למרות זאת, מהלך מסוג זה, גורם לי להרגיש שיש עוד מקום רב לשיפור בקביעת מדיניות התגמול של מנהלים בחברות ציבוריות, ובאישור (האוטומטי כמעט) של המוסדיים באספות הכלליות.
בקרוב, אפרסם תזה מלאה על ההשקעה בשגריר, ומדוע אני מאמין שזו השקעה נהדרת, למרות מודל התגמול של המנכ"ל.
בהצלחה בהשקעות,
עמית שמיר
Comments